דודה גייל הייתה בשבילי כמו דודה לכל דבר. למרות שלא היינו קרובי דם, היינו מחוברות דרך הנישואים – ובעיקר דרך קשר שהרגיש כמו משפחה. יקרו לי מאוד כל הרגעים שביליתי איתה. היא תמיד הייתה זוהרת כשהייתה רואה אותי, ואהבתי בה את זה כל כך.
דודה גייל הייתה מדהימה ומיוחדת באמת. תמיד אזכור אותה, והיא תמיד תהיה חלק מחיי. היא הייתה חמה, אוהבת, נדיבה, מתוקה, ובעלת אישיות נפלאה.
כשהגעתי לישראל בפרויקט "תגלית", דודה גייל ודוד אבי הגיעו למלון ופגשו אותי שם. זו הייתה חוויה שתישאר איתי תמיד.
דודה גייל הייתה יחידה במינה.