גייל הייתה אישה מתוקה להפליא. אני זוכרת פעם אחת, כשהיא ביקרה בטולסה, היא הזמינה אותי לארוחת צהריים בבית אחותה. היא הכינה ארוחה טעימה של מרק וכריכים, והיה לנו ביקור נפלא.
אף על פי שאני כומר נוצרייה, גייל מעולם לא נתנה להבדלי הדת בינינו לעמוד בדרכה של הידידות שלנו. נהניתי מאוד מהקשר איתה בפייסבוק.
הכרתי את גייל עוד מימי התיכון ב-'ממוריאל', ולמרות שלא היו לנו שיעורים משותפים, דמותה נחרטה בזיכרוני בזכות שיערה הכהה והארוך ויופייה הרב.
הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתה. אני מתגעגעת לפוסטים שלה.