לזכרה של גייל
כשאנני, רעייתי, ואני הכרנו את גייל לפני שנים רבות – הבנו מיד שיש בה משהו מיוחד. מעבר למבטא האמריקאי, שהתאים כל־כך לחינוך ולקלילות התרבותית שלה, היה בה לב גדול – לא רק בגופה, אלא גם בידיה. בצרפתית אומרים:
«avoir le cœur sur la main» – אדם שלבו מונח בכף ידו, כזה שתמיד מחפש לעזור, לתת, ולהרעיף אהבת חינם.
לי באופן אישי הייתה כימיה מיוחדת איתה, משום ששנינו אהבנו אמנות: גייל יצרה ותפרה תמונות ויצירות בד מרהיבות, ואני כל חיי עוסק כתחביב בצורפות זהב.
עבור אנני, רעייתי, הבשורה על פטירתה הייתה קשה במיוחד. היא עדיין מדברת על גייל ומזכירה אותה תמיד בחיוב ובהערכה גדולה.
אוהבים ומצטערים.