גייל ולינדה היו חברות משכבר הימים, ולעיתים קרובות היינו מתארחים בביתם של גייל ואבי לארוחת ערב של יום שישי.
גייל הייתה מודעת לאהבתי לפירות ים, שלא נכנסו לביתנו מסיבות כשרות, ולכן בכל הזמנה לשישי דאגה לכלול בתפריט גם את מנת השרימפס האהובה עליי.
כמנהגי מדי ערב שבת, הייתי עושה קידוש כדת וכדין, ורק לאחר מכן היינו יושבים יחד ונהנים מהארוחה – ובתוכה גם מהשרימפס.
